תמונה

אוכל שלוקחים לדרך

ממוריאל דיי נחגג השנה בסופ"ש שאחרי שבועות. לקח לי זמן להתרגל לקרוא ליום הזיכרון כאן חג. בשנה הראשונה זה נשמע לי מתריס. בשנה השניה – הזוי. בשנה השלישית כבר קניתי בסיילים הכי שווים שיש. סבתא של שי (רק בריאות לשולה!) נוהגת לומר "לטוב מתרגלים מהר" ואכן החגים באמריקה נחגגים בכל טוב: חופש ביום שני (סופ"ש ארוך), סיילים בחנויות, הייתי ממשיכה אבל זה באמת השיא.
בזמן שבישראל כל הצמחונים נגעו בשמיים, הפשטידודות עמלו במטבח והמלבי שטף את הרחובות (מנוולים!), אנחנו חברנו למשפחה הכי זורמת על הפלנטה ושמנו פעמינו אל עבר הפארק הלאומי "אולימפיק". חלוקת התפקידים בחבורה היא כדלהלן:
שי ונועה – הוגים, מפיקים, מפיקים בפועל. תחומי אחריות: מנהלי אטרקציות, משא ומתן עם מקומות לינה, תפעול לוגיסטי.
דני – "זוקו אירועים, מצלמים ונהנים" תחומי אחריות: צילום, עריכה, הפצה, פירסום ויח"צ.
תום – מדי פעם עונה ב"כן/סבבה/חחחח" בווטסאפ, תחומי אחריות: להגיע לטיול ולקטר כמה שפחות.
הפעם מש"קית החוי"ה שלנו קבעה: מביאים את כל האוכל מהבית. (זאת לאחר שהתברר שנישן בעיירה שאין בה כלום). אני האחרונה להתווכח עם אישה אחרי לידה, אוכל מהבית איט איז!
אז מה לוקחים כדי להאכיל 4 מבוגרים ו3 ילדים, שלא דורש קירור מתמיד ושיחסית נוח לאכול, ואם אפשר שגם יהיה בריא? רעיונות כאן:

מאפינס בננה-טחינה: בריאות בגביע נייר


את המתכון הזה המצאתי כדי לגוון לאיתמר את ארוחות הבוקר. יום אחד לקראת סוף ההריון עם אוריה הכנתי אותן, הן יצאו נמוכות מתמיד אבל איתמר עדיין אכל אותן, ואכל, ואכל, וביקש עוד, ועוד, וכל כך הייתי מבסוטה מעצמי שרק אחרי שהורדתי אותו בגן הבנתי ששכחתי לשים טחינה ושהוא ביקש עוד כי הוא היה רעב ולא בגלל שאני אופה מחוננת. (כן, למעשה אפיתי רסק תפוחים עם בננה וקוקוס) מאז שכללתי אותן ואני מקפידה לשים טחינה, ובכלל לשים לב לכל מיני דברים (ילדים רעבים וכו').

מאפינס בננה-טחינה (5 יחידות)
1 בננה בשלה, מעוכה
1/2 כוס רסק תפוחים
1/2 כוס טחינה גולמית
1/4 כוס קוקוס טחון
1/4 כוס קמח שקדים

מי שאלרגי לאגוזים וחבריהם, אפשר לוותר על קמח השקדים, רק קחו בחשבון שהמאפינס יצאו קצת פחות שאפות (מבחוץ) וקצת יותר לחות (מבפנים).
מערבבים את כל הרכיבים, מעבירים לתבנית מאפינס ואופים כ35 דקות בחום בינוני. אפשר להוסיף כל העולה על רוחכם: חמאת שקדים, אוכמניות, תותים, תמרים, אגוזים, תפוחים…כדאי לשמור בקופסה אטומה לא יותר מיומיים (אצלנו הן נגמרות הרבה קודם).

פסטו-פיסטוק
לטוב מתרגלים מהר, ובמיוחד אם יש בזה פיסטוקים. אין דבר שיכיל פיסטוק ולא יהיה טעים. פשוט אין.

100 גר' עלי בזיליקום שטופים, מיובשים, ירוקים, חתיכים, לבושים יפה!
1/3 כוס פיסטוקים קלויים (אם מומלחים אפשר לוותר על המלח במתכון)
1/3 כוס צנוברים
3 שיני שום
1/2 כוס שמן זית
1/2 כפית מלח

את כל הוונדרפול הזה מכניסים למעבד מזון, וזהו. אני אוהבת להוסיף את השמן רק אחרי כמה סיבובים, אבל זה רק בגלל שיש לי יד קלה על בקבוק השמן וזה מאפשר לי לשלוט בכמויות.

טעים עם פסטה, טעים עם רביולי תרד, טעים על קרקר עם גאודה עיזים, אבל הכי טעים בכפית.

לביבות קישואים ונענע
יש שני דברים שקשה לי בלעדיהם מאד באמריקה: פרוזן יוגורט במחיר מופקע, ונענע. על הפרוזן יוגורט עוד נדבר, אבל הנענע- מה קשה בלמכור בסופר נענע בריח של נענע?! עדיין לא מצאתי את האחת, אבל בינתיים אני מסתפקת בעציץ הנענע שלי שלמרבה ההפתעה ממשיך להצמיח עוד ועוד עלים. אז אני מכינה עוד ועוד לביבות לאוריה, שלא כל כך אוהב ירקות חיים, אבל חוגג על לביבות כאילו חנוכה זה כל השנה.

2 קישואים מגוררים (עם הקליפה)
1 תפוח אדמה בינוני מגורר (בלי הקליפה)
1/2 בצל קצוץ דק
1 ביצה
1-2 כפות שמן קנולה
3 כפות קמח מלא
2 כפות עלי נענע קצוצים (או עוד אם אתם לא מתקמצנים על הנענע שלכם)

מערבבים את הכל ומסדרים בתלוליות על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מכיוון שיש שמן בלביבות, אין צורך לשמן את נייר האפייה, אבל אם אתם בקטע של להרגיש שאתם אוכלים בריא בזמן שבעצם זה לא ממש ככה- שמנו away. אופים בחום בינוני-גבוה בערך 20 דקות מכל צד או עד שהלביבות מזהיבות ולוחשות לכם "תוציאו אותנו".

 

עכשיו תהיו חברים ואל תספרו לי מה אכלתם בארוחת שבועות.

3 thoughts on “אוכל שלוקחים לדרך

  1. מיכל says:

    אכן זה החג (שבועות לא ממוריאל דיי) עם האוכל האהוב עליי, אבל בעיקר כשאני בארץ. יושבת לי במרפסת וצופה ברכס האולימפיק מרחוק וחושבת שאתם ממש מגניבים, תמסרו ד"ש:) אני מתה על פסטו מכל הסוגים. מבטיחה לנסות ולעדכן!

כתיבת תגובה